צמחים ייחודיים וחוקיים, בעלי ארומה ואקזוטיים, מוצהרים רשמית - 100% ללא טבק וניקוטין!
התערובת המיוחדת היא הסוד השמור ביותר של החברה אך אנו חושפים אותה בכל זאת כדי לזכות באמון המעשנים.
שילבנו כמה מהצמחים היקרים והנדירים ביותר כדי והקפדנו ליצור ביניהם את האיזון המושלם.
וכדי להעניק טעם לעישון הוספנו גם תמציות פירות מהרכבים שונים ומגוונים.
השתמשנו בין היתר בצמחים נפוצים כמו:
עץ או שיח ירוק עד הגדל באקלים ים תיכוני. העלים המיובשים שלו משמשים
עוד מהעת העתיקה לשזירה בזרים שהונחו על ראשי גיבורים, קיסרים ומנצחי משחקים. וכיום
משמשים כתבלין בעל ריח ייחודי.
העלים הייחודיים מכילים שמן אתרי ביחס של 1:3 בעיקר הודות לאחוזים
ניכרים של צינאולוטרפנים.
צמח רב-שנתי הפורח בחודשים יוני-אוקטובר. בעלים מצויות בלוטות בעלות שמן המכיל מולקולות של מנטול- חומר בעל ריח עז וטעם ייחודי המשמש כתבלין וכן בתעשיית התה והמשקאות. למולקולות המנטול
יכולת לחדור דרך הלוע ולהגיע אל העצבים האחראיים לתחושות קור/חום.
פרח רב-שנתי, בעל עלי כותרת לבנים הגדל באירופה המזרח התיכון וצפון אפריקה, המשמש מאז ימי מצרים העתיקה להכנת הממתק המוכר בשם מרשמלו ולהסמכה של ריבות או ממתקים.
צמח רב שנתי הגדל באזורי גידול לחים, בעל פרח ופרי בצורת תרמיל בעל 7 זרעים. בארצות הים התיכון נוהגים להכין מהשורש המתקתק של הצמח משקה ובמדינות רבות נוהגים להכין ממנו סוכריות. במטבחים רבים משמש גבעול מיובש של הצמח כתבלין בעיקר למשקאות.
תבלין מתקתק המופק מקליפה פנימית של עץ הקינמומום. שידוע באינדונזיה בשם "קאיו מניס", שפירושו "העץ המתוק". כבר בעולם העתיק הוא היה ידוע ומוערך והוגש כשי נדיר
למלכים ולשליטים.
טעמו המתוק-חריף משמש כתבלין בקינוחים רבים ולפי המקרא שימש גם כסממן קטורת בבית המקדש.
צמח שעליו משמשים לאחד מהתבלינים המוכרים ביותר בעולם. ביוון העתיקה כונה הצמח "מלך התבלינים". ומכאן שמו- בזילאוס (βασιλεύς- Basileus) שמשמעותו "מלך", "מלכותי", "שליט". ביוונית. הוא גדל באזורים בעלי אקלים טרופי באיטליה שבמאכליה התבלין נפוץ מאוד, הוא נחשב כסמל לאהבה. בעבר, גבר שרצה להעיד על הכוונה להתחתן היה מניח ענף בזיליקום בשערו והאישה הניחה במרפסת כלי מלא בעלים כאות לתשובה חיובית.
שיח עתיק, בעל פרחים צהובים בעלי ריח מתקתק. שנפוץ בעיקר באזורים בעלי אקלים טרופי.
מקור השם מהמילה היוונית "דאמן" – שמשמעותה אילוף/ הכנעה. עלי
הצמח בעלי טעם מר וריח חזק ומשמשים בארצות רבות לתה מעורר.
שיח ירוק עד בעל פרחים כחולים בעל גבעולים עמוסי עלים מחטניים. הצמח עמיד בפני יובש וזיהום אוויר ונחשב לאחד מהתבלינים הנפוצים ביותר בבישול הים תיכוני. בשל העובדה שהצמח גדל לעיתים רבות בקרבת הים או בשל צבעם הכחול של פרחיו.
קרוי Ros (טל) ו-Marinus (ים),
מקור נוסף לשם הצמח מאגדה שמספרת על מרים אמו של ישו שבשעת הבריחה שלה רחצה בים
והתבשמה בצמח ולאחר מכן פרחיו שהיו לבנים הפכו לכחולים.
עץ טרופי ירוק עד הגדל במקור באיי מלוקו שבמזרח אינדונזיה. ניצני פרחיו שנקטפים ביד ומיובשים ולאחר מכן נטחנים לאבקה או שמשמשים
כפרחים מיובשים לתבלין בעל ריח ייחודי ועז.
שיח הגדל עד לגובה 70 ס"מ. באזורים מרובי שמש. עליו צרים וארוכים, לשיח תפרחת השיח בין החודשים ינואר עד אפריל, בצבע כחול- סגול בעלי ריח
ייחודי.
הלבנדר עמיד לחום ויובש ולא מצריך השקיה מרובה. ריחו דוחה חרקים וכנימות. השמן המופק מן העלים והפרחים משמש כמרכיב בסיסי בבשמים רבים.
שיח המתנשא עד לגובה של שלושה מטרים, שגדל לרוב ביערות באירופה, אמריקה הצפונית ובמזרח אסיה. בשפה הארמית – אוכמא פירושה כהה מתייחס לפירות השיח הכדוריים בעלי הצבע הסגול כהה נוטה לשחור בעלי הטעם המתוק-חמוץ. בישראל מגדלים את השיח בחממות מיוחדות ברמת הגולן.
צמח רב-שנתישמוצאו בתת-היבשת ההודית ודרום-מזרח אסיה., המוכר בעיקר כתבלין אבקתי הידוע בצבעו הצהוב וריחו החריף. צמח הכורכום בעל קנה שורש דמוי פקעת בצבע כתום ועטוף בקליפה חומה, מזכיר בצורתו את הזנגביל. לאחר ייבוש וטחינה של השורש מתקבל תבלין בעל טעם עדין ונותן למאכלים צבע זהוב. שמשמש כמרכיב חשוב בתערובות המסאלה -קארי ההודיות והחווייג' התימני וכן מסייע במתן הצבע לרוטב החרדל.
צמח קוצני חד-שנתי הפורח בקיץ לרוב בחודש יולי. קוצי הצמח הם עליו ומעטפת התפרחת בגווני אדום צהוב וכתום, שרידי בדים שהתגלו בחפירות מתקופת מצרים העתיקה, הראו כי בדים נצבעו בחריע כבר בשושלת ה-12, וזרים מפרחיו התגלו בקבר של תות אנך אמון.
Promotion description appears here.
צמח עשבוני רב שנתי המתנשא עד לגובה של 1–2 מטר.
צומח במקור באזורים טרופיים בדרום-מזרח אסיה ובאפריקה.
חלקו התחתון של הגבעול מעובה ודומה לבצל ירוק, והעלים משוננים ומחודדים בקצותיהם וטעמם דומה ללימון. וזקוק לחשיפה רבה לאור שמש והשקיה תכופה.
נפוץ במטבחים אסיאתיים העושים שימוש בגבעול הבשרני לבישול מרקים, תבשילי עוף דגים וירקות, ובעלים - לחליטות תה.
צמח תבלין חד-שנתי בעל עלים מנוצים מוצאו במקור בדרום אירופה ובמזרח התיכון כולל ישראל. כיום, נפוץ כגידול תרבות בעולם כולו. עליו, גבעולו וזרעיו משמשים לתיבול מאכלים רבים הן
בצורתם הטרייה והן כצמח מיובש להכנת מאכלים שונים.
מצויות בחלק קטן ממוצרי העישון בטעם פירות (לא בכל התערובות). תמציות הפירות הטהורות משמשות כתוספת טעם. אלו רק חלק מהפירות שאנו מוסיפים למוצרינו: תפוח, בננה, קיווי, פירות מעורבים, ורדים, אננס וכו'.